דילמת התכנון העירוני: שילוב היבטים כלכליים, תחבורתיים וסביבתיים

64 2 אלא שיישומו שימושי קרקע, ניידות רגלית ושימוש בתחבורה ציבורית, בפועל נתקל בקשיים מרובים, ובפועל שימש לא אחת כמקבץ של הנחיות עיצוביות בלבד ( 2006 Grant, ) . כדי לעודד שימוש בתחבורה ציבורית ולהרחיב את מגוון ההזדמנויות האפשריות להתניידות רגלית יש לעודד במקביל בנייה ופיתוח צפופים . יתרה מזאת, כדי להגדיל את מגוון ההזדמנויות הזמין הולכי רגל יש לאפשר עירוב של שימושי-קרקע, דבר המצמצם פוטנציאלית את המרחק שבין שימושי קרקע שונים . מהספרוּת העוסקת בנושא עולה שכאשר מתקיימים שירותים איכותיים ברמת השכונה מצטמצמים מרחקי הנסיעות שלא למטרות תעסוקה, ועולה שיעור ההתניידות הרגלית ( Boarent and Crane, 2001 ) . עם זאת, הפעילויות הכלכליות זקוקות אף הן לגמישות רבה, מבחינת דפוסי הנסיעה, בייחוד בכלכלה הפוסט-תעשייתית ( Bell and Feitelson, 1991 ) . אמצעי התחבורה הגמיש ביותר הוא הרכב המוטורי — להובלת נוסעים ומטענים כאחד . מכאן שמתקיים ניגוד בין שיקולי עירוניות ואיכות חיים המחייבים עירוב של שימושי קרקע ומתן עדיפות להליכה ברגל ולתחבורה ציבורית, לבין שיקולים של צמיחה כלכלית — המחייבים הקפדה על גמישות תנועתית כדי ל...  אל הספר