ל שם שינ וי 234 עסוק במה הוא רוצה . שאלתי במה אני הכי טוב ולשם הלכתי, אך בוודאי לא התחשבתי ברצון שלי, במה שאני אוהב . " אחרים חווים את עצמם כמי ש אסור להם לדעת מה הם רוצים . דפוס זה מופנם מדמויות הוריות או מנורמות חברתיות . "לדעת מהו הרצון שלי זה בכלל משהו שלא מפותח אצלי, אני אף פעם לא חושב מה אני רוצה, מקסימום מה האחרים רוצים . " יש אשר אינם רוצים לדעת מה הם רוצים, אם בשל בחירתם שלא לדעת, ואם בשל הקושי שלהם להחליט מה רצונם, כי מעולם לא עסקו בכך . "יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה, אך אני לא יודע כיצד לבחור ולהחליט" ; "אני לא יודעת מהיכן להתחיל, פשוט לא יודעת מה אני רוצה . " הציר השני הוא ציר המימוש . מצאתי כי גם כאשר אנשים יודעים מה היו רוצים, אין הם יודעים כיצד לממש זאת ו להגשים את רצונם . אין הם יודעים לפרק את הרצון ליחידות משמעות לקראת פעולה, לבנות מחויבות וליצור את היצירה שלהם בהתמדה . השאלה היא עד כמה האדם מבטא את רצונו ומממש אותו, מהו הביטוי העצמי שלו, מהי היצירה העצמית שמבטאת את משאלותיו, צרכיו, יכולותיו, עד כמה האדם יכול לבטא את העצמי שלו במערך רחב של אפשרויות . מבחינת מיקומם על ...
אל הספר