מִמְּרַצָּה לרוֹצָה 67 עסקתי רבות בשאלה מה זה אומר על זהותי — הצורך להיות בעלת זהויות שונות, היכולת לנוע בין ההגדרות השונות, הצורך בגיוון, בתנועה בין עושר של תחומים הנושקים זה לזה, כאשר המשותף לכולם הוא אהבת אדם . בגיל צעיר מאוד קיבלתי את עצמי כאדם הזקוק לריבוי ולשונות, ואיני חפצה בזהות אחת מוגדרת . החיפוש של זהותי הוא חלק מרכזי בכוחי וביכולתי להיות עם אנשים בשלבי השינוי בחייהם . ואולי כאן טמון כוחי — ביכולת להיות עמם בחוויית הכאב, למצוא את גרעין אושרם וזהותם בתהליכי ההתפתחות . כאשר אני נוכחת בתהליך החיפוש של אנשים אחר קולם ואחר האותנטיות שלהם, הדבר משמש עבורי מראה והדהוד יום יומי לעשות כך בעצמי . מצאתי זאת כתהליך מעגלי, שבו אני יונקת מסיפורי האנשים לתוך סיפורי, ולהפך ; היכולת שלי לזהות אצל אחרים מקומות אמיתיים בעצמם, לזהות את משמעות חייהם, לפגוש את הרגשות שלהם וליצור עמם תפנית בסיפור חייהם, מאפשרת לי לגלות כל יום מחדש את האותנטיות בסיפורי . פוטנציאל כוח הגילוי אצל אחרים ואצלי נע כשני מעגלים החוברים יחדיו . מה הסיפור שלי — רגע להתבוננות עצמית עד כמה אני חי / ה את סיפורי על פי הרצון שלי...
אל הספר