מנהיגות 0 . 3 223 נכנע . הוא נשאר מוביל וליכד את השבויים האחרים, סייע להם לתקשר באמצעות שפת סימנים, סירב להצטלם בצילומי ראווה עבור שוביו ואף השחית את פניו כשדרשו זאת ממנו . קולינס פגש וראיין אותו כששב מהשבי . סטוקדייל סיפר לו שלמרות הגיהינום שבו היה נתון במשך כל תקופת השבי, שנמשכה יותר משמונה שנים, הוא לא איבד לרגע את האמונה והנחישות . הוא סיפר שהוא האמין שלא רק שיצא מהתופת חי, אלא גם האמין בכך שהשבי יהפוך לחוויה המכוננת של חייו . הוא חשב כי היכולת הזאת לראות את העובדות המרות בצד האמונה והנחישות היא זו שעזרה לו לשרוד . כאן מגיע חלק מפתיע : סטוקדייל טען כי דווקא האופטימיים, אלה שחשבו ש"מחר נצא הביתה" היו מי שנשברו ראשונים . סטוקדייל הוא דוגמה ומופת לאופטימיות המשלבת ריאליות . חשיבה חיובית אינה עיוורון למציאות . אף שאופטימיזם ופסימיזם נראים כניגודים, אין הדבר כך . העובדה שאדם ניחן באופטימיות אין פירושה שהוא אינו מבחין בעובדות המרות, פירושו שהוא נחוש לנצח אותן . הגורמים המגבירים את האחד אינם מפחיתים בהכרח את האחר . במצבים רבים בחיים אנו זקוקים לשתי התכונות במידה שווה . נשיא המדינה שמעון פ...
אל הספר