106 ד"ר מיכל חמו לוטם בהקמת "קליניקה פלוס" לטיפול אינטגרטיבי בבעיות רפואיות, רצינו לתת מענה לבעיות רפואיות מסוג מסוים ו"המצאנו" קטגוריה רפואית חדשה של בעיות מציקות שלא מוצאות לעצמן מענה ( בניגוד ל"בעיות פשוטות" כמו חום עקב מחלה וירָלית חולפת, או בעיות מסכנות חיים כמו סרטן ) . חרגנו מהחלוקה הגילית המקובלת ברפואה ( ילדים, גריאטריה ) וגם מהסיווג על פי איברים ומערכות הגוף ( למשל מחלות לב בקרדיולוגיה, מחלות כליות בנפרולוגיה וכו' ) . זיהינו שהתחום שלנו הוא "רפואה אינטגרטיבית" — תחום שהוא עולם ומלואו וכולל גם רפואה משלימה . פיתחנו גישה חדשה המכוונת כולה לייצור תהליכי ריפוי קצרי טווח מותאמים אישית, עם תוכנית טיפולית, יעדים ומדדים . כך, בהגדרה מחודשת של סוג הבעיות שאיתן התעסקנו, היינו חייבים לברר לעצמנו את הגישה שלנו למטופלים, שפתחה פתח לשירות חדש . הבעיה היתה שהגישה דרשה אבחון על ידי רופא ומטפל בכיר : שני אנשים ולא אחד, במטרה לבנות תוכנית טיפולית מותאמת אישית שתמלא את המטרות הריאליות שהמטופל מציב . הקונספט היה נפלא, הרפואה מצוינת, אך הקליניקה לא התרוממה בקצב שציפיתי . למדתי שנכון לפרוץ גבולות,...
אל הספר