הערות לסיכום 213 התיאוסופית-תיאורגית . האופי הפרטיקולריסטי בא לידי ביטוי, בין השאר, בקישור שבין הכוחות התיאורגיים והמאגיים לריטואלים יהודיים מסוימים . בהופכם את הטקסים היהודיים למעשים המשפיעים על העולם ועל האלוהות 'ייהדו' המקובלים ומורי החסידות את היקום, בדיוק כשם שעשו לאלוהות, ובכך עיצבו תחושה של עליונות היהדות על פני דתות אחרות . כך גם בנוגע לתפיסת התפילה כשלשלת, שנידונה לעיל . הסידור הוא מפעל דתי בעל נטייה פרטיקולריסטית אף יותר מן התורה . לפיכך, המקורות הקושרים בין התפילה לבין שרשרת ההוויה הגדולה משקפים התאמה בין התפיסות הנאו-פלטוניות, שעסקו בעניינים קוסמיים, לבין פולחן של קבוצה קטנה ונבדלת שיש לה לשון ייחודית משלה . הפעולה התיאורגית של התפילה נובעת מכך שנשמותיהם של התיאורגיקונים היהודים נתפסות כקשורות בקשר ישיר לעולם העליון — וגם זה אימוץ של רעיון נאו-פלטוני, אך תוך כדי צמצומו לנשמותיהם של היהודים בלבד . 'ייהוד' תפיסת השלשלת בולט גם במעבר מן המונח 'שלשלת', שמקורו בהגות היוונית והמערבית, אל המונח 'חבל' הקשור ב"יעקב חבל נחלתו" ( דברים לב ט ) דהיינו בבני ישראל ובקיום המצוות שהם מצווים...
אל הספר