הערות לסיכום 199 של ספר בראשית, על האפיון של הנבואה והלשון הנבואית במקרא, בשילוב עם תיאורי טכניקות הצירוף הלשוניות המופיעות ב ספר יצירה ובפירושים עליו . במילים אחרות, לאור חשיבותם המרכזית של השפה והטקסטים הכתובים בלשון הקודש ביהדות, המיסטיקה היהודית פיתחה התנגדות מסוימת לדחף המטפיזי שהוטמע אצל הוגים יהודים רבים מהמחנה הפילוסופי בימי-הביניים . כפי שראינו, השפה, ולעתים אף טקסטים מקודשים, משמשים כחלק מטכניקות להשגת חוויות מיסטיות באמצעות האצת המחשבה או החושים האנושיים . 24 כך למשל, ר' נתן בן סעדיה חראר, המקובל הנבואי שכתב בשלהי המאה ה- 13 , טען כי לאחר שצירף אותיות, היה יכול לחדש חידושים אינטלקטואליים כה רבים, שאפילו עשרה סופרים לא היו מסוגלים לרשום אותם . 25 אמנם, מאמצים אלה, לארוג יסודות לשוניים וריטואליסטיים למרקם מטפיזי אחד, התקיימו בתוך מבנים חדשים בתרבות היהודית שהושאלו מן המורשת היוונית וההלניסטית . מורשת זו אפשרה להוגים היהודים בימי-הביניים לנסח תיאולוגיות מקיפות, לראשונה אחרי פילון . שאילות אלה הן אולי הממצא הבולט ביותר העולה מהשוואת המיסטיקאים היהודים למקורותיהם הנאו-פלטוניים, כ...
אל הספר