ו. שינון המשנה והופעת המשנה

פרק שלישי : לימוד תורה כטכניקה וכחוויה 153 כגון שמות האל, ברי כי לשם השגת התגלויות הוא בחר בעיקר בטכניקה נומית — שינון פרקים מהמשנה . 111 כפי שמראה ורבלובסקי, הופעה חזיונית שבה מתגלה לאדם טקסט שלמד קודם לכן, איננה חידוש של קארו, וניתן למוצאה במקורות מוקדמים יותר . 112 הדבר המיוחד והמעניין במקרה של קארו הוא שלמשניות המשוננות יש סוג של מעמד אונטולוגי, ושהמשנן יכול לדבוק בהן . 113 התגלותו של הטקסט המשונן יש בה משום ניגוד לתיאוסופיה הלשונית שעסקנו בה קודם לכן . במקרה של זיהויים של ציוויים עליונים עם ישויות לשוניות, כפי שנעשה במסגרת התיאוסופיה הלשונית, נוצרים התאמה והדהוד בין המישור האנושי למישור האלוהי . לעומת זאת, בשימושים שונים של המונח 'מגיד' שנעשים בידי מקובלי צפת, וכמו כן שמופיעים ב ספר המשיב שנידון בפרק הקודם, ההתאמה היא בין פעילות אנושית לבין ביטוי מואנש של אותה פעילות . במילים אחרות, מעמדן האונטולוגי של הישויות המתוארות כמתגלות למקובלי צפת הוא של עולם אמצעי בעל מבנה או תכונות של אדם, גם אם הן קשורות לתחום האלוהי, כמו במקרה של ה'משנה', המזוהה לעתים עם ה'שכינה' . 114 יתרה מזאת, הקשר ...  אל הספר