ג. התיאוסופיה של 'שלשלת התורה'

פרק שלישי : לימוד תורה כטכניקה וכחוויה 129 ר' משה דה ליאון ( רמד"ל ) , מקובל רב השפעה שפעל בשלהי המאה ה- 13 בכמה מערי קשטיליה, כתב שכאשר מתחברות כל המדרגות התחתונות ( כלומר תחומי המציאות החוץ-אלוהיים ) אל הספירה האלוהית התחתונה, היא ספירת מלכות, אזי "השלשלת עומדת על מתכונתה" . 33 בחיבור אחר אנו רואים את הקשר בין תיאור זה לבין התורה : כי הוא ית' [ ברך ] הנחיל לישראל תורתו הקדושה מן השמים כדי להנחילם בסוד שמו ית' [ ברך ] ולהדבק בו ולהיות העולמים כלם בשוה 34 בסוד אחד וענין אחד להם ושיהיו כלם נאחזים ומשתלשלים 35 בסוד שמו ית' [ ברך ] להורות כי כשם שאין לו קץ ותכלה כך אין לתורתו קץ ותכלה [ . . . ] כי בהיות התורה "ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים" [ איוב יא ט ] יש להתעורר ולדעת כי אין קץ ואין תכלה לאמתת מציאותו ית' [ ברך ] . והנה בהיות אמתת מציאותו משתלשל ממקור המעלה העליונה אשר משם מתפשטים כל ההויות יש לנו לדעת כי מקור המעלה הוא סוד התורה . 36 רמד"ל משתמש בדימוי המציין אינסופיות הלקוח מספר איוב, בהקשרה של הספירה השנייה — חכמה — ומתאר כיצד השלשלת, המיוצגת על ידי התורה, נובעת מספירת חכמה ויורדת אל ...  אל הספר
מכון שלום הרטמן