פרק ראשון : מודלים של רציפות 69 כתבי ר' שניאור זלמן מלאדי מעמידים דוגמה נוספת לתפיסה הדוגלת באימננציה ומעניקה מסגרת לתפיסת הלשון כשלשלת . בחיבורו שער הייחוד והאמונה הוא טוען בשם הבעש"ט כי האותיות שיצרו ישות מסוימת, את הרקיע במקרה המסוים עליו הוא מדבר, נשארות נוכחות בתוך אותה ישות ובכך מאפשרות את קיומה : הנה כתיב לעולם ה' דברך נצב בשמים ופי' [ רש ] הבעש"ט ז"ל כי דברך שאמרת יהי רקיע בתוך המים וג' תיבות ואותיות אלו הן ניצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם [ . . . ] כי אילו היו האותיות מסתלקות כרגע ח"ו וחוזרות למקורן היו כל השמים אין ואפס ממש והיו כלא היו כלל [ . . . ] וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים ואפי' [ לו ] ארץ הלזו הגשמית [ . . . ] אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות 70 שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית היתה חוזרת לאין ואפס ממש כמו לפני ששת ימי בראשית ממש [ . . . ] ונמשך מהן צירוף שם "אבן" והוא חיותו של האבן וכן בכל הנבראים שבעולם השמות שנקראים בהם בלשון הקדש הן הן אותיות הדבור המשתלשלו' [ ת ] ממדרגה למדרגה מעשרה מאמר...
אל הספר