היפוך באפיונים ספרותיים ורטוריים

154 עומדות על הסף וסריסים . יש לשער שהקורא הממוצע לא נתקל דרך קבע באף אחת מן הדמויות המתוארות ולא שייך למעגל המקורבים לה . במגילת רות, לעומת זאת, אף על פי שמרכיבי הסיפור נדמים כיוצרים סיפור אגדה ( בחורה ענייה וזרה הנגאלת על ידי איש עשיר ) , הרי התיאורים עצמם אינם חורגים מן המוכר לאדם הקורא את המגילה . החיים הם חיי היום- יום והדמויות הן אנשים עניים המלקטים בשדות, איש אמיד בעל השדה, זקני העיר היושבים בשער, שכנות, נערים ונערות . שומעי הסיפור בישראל הקדומה ודאי נתקלו לא פעם באנשים כאלו כאשר הלכו הם עצמם אל השדה, אם כדי לעבוד בו ואם כדי ללקוט שיבולים, והם יכולים בקלות לצייר בדמיונם כיצד התנהלו רות ונעמי בבית לחם . ד . גם במיקומה הפיזי של המגילה מתבטא הפער בין הטקסטים . מגילת אסתר מתרחשת מחוץ לארץ-ישראל ; כותב המגילה מגלה בקיאות בסדרי הממשל הפרסי ומשתמש במונחים מקצועיים הלקוחים מן השפה והתרבות הפרסיים . כך נוצרת תחושה אותנטית של חיים בארמון בצל תרבות זרה . למעשה, לא רק מרחק פיזי מארץ-ישראל קיים במגילה, אלא התעלמות מוחלטת מן הנעשה בארץ . אין אזכור לכך שחיים יהודיים מתקיימים בארץ-ישראל בתקופה ...  אל הספר
מכון שלום הרטמן