מבוא: על אינטרטקסטואליות מקראית

134 עומדות על הסף עורכיו השתמשו במקורות שונים במהלך הכתיבה, בין במפורש ובין במרומז . ביכולתו של קורא מיומן וקשוב להבחין ולזהות את הטקסטים שבהם נעשה שימוש . צורת מחקר זו היא דיאכרונית או היסטורית במהותה . כליה הם כלי ביקורת העריכה, ומטרתה היא חיפוש וזיהוי המקור והמסורת הכתובה או המסורה בעל פה והחקירה כיצד נעשה בהם שימוש בידי הכותב 254 המאוחר . ההסבר לטקסט כולל את גילוי כל המקורות המשוקעים בו . בשיטת מחקר זו ניתנת חשיבות רבה לשאלת ההשפעה ממקור אחד על מקור אחר . כדי להוכיח השפעה יש לזהות את הטקסטים המתייחסים זה לזה באמצעות הצבת קריטריונים להשוואה, ואחרי כן לברר אם הדמיון בין הטקסטים נובע משאילה של כותב אחד מן השני או שמדובר בשני סופרים עצמאיים אשר השתמשו במשל או בביטויים שכיחים . אם אכן מדובר בפרשנות פנים-מקראית, על החוקר להחליט איזה מבין הטקסטים הוא המקור הראשוני ואיזה טקסט מאוחר לו ומשתמש בו . לבסוף, כיוון שהנחת המוצא היא שהמחבר הוא שמפנה לסיפורים קודמים, נותר לנתח 255 בגישה פרשנית זו יש קשר הדוק בין את מטרות השאילה הספרותית . העיסוק בהשוואות ובין מסקנות המחקר ההיסטורי על התפתחות הטקסט ...  אל הספר
מכון שלום הרטמן