שני קולות במגילת אסתר 121 והאתני, ובין התחושה הקשה שהגבולות נוקשים ואין יכולת תזוזה משכבה חברתית אחת לשנייה ; בין תפיסת דמותה של אסתר כ"אחר" מושלם אשר הטמיעה לתוכה את אפשרויותיה המוגבלות ואת מקומה השולי בחברה, ובין התמקדות בתהליך המרשים שבו היא נוטלת אחריות והופכת למנהיגה המובילה מהלכים לאומיים ; בין סיום המשמר את ההגדרות ההיררכיות של החברה, ובין סיום הירואי המעצים את חלקה של אסתר ואת התערותם המוצלחת של היהודים בחברה הפרסית ; בין פחד מתמיד והכרה באיום קיומי המרחף תדיר מעל קבוצות מוחלשות בחברה — נשים או יהודים — ובין תקווה וחזון לקיום משותף שבו ההבדלים מיטשטשים ולפרט יש חופש לפעול ללא קשר למוצאו, למינו או לדתו ; בין יכולת שינוי וגמישות חברתית בשני המישורים — המגדרי והלאומי — ואפשרות לפרימת החוטים המשרטטים את הגבולות, ובין נוקשות חברתית והכרה בנוכחותם של חומות בלתי ניתנות להזזה, ודאי שלא לבקיעה או לניתוץ . על הקורא מוטל אפוא תפקיד פרשני אקטיבי ; תפקיד זה מתחדד ומתעצם לאורך הקריאה במגילה, שכן אחד המוטיבים החוזרים בה הוא מוטיב הכתיבה והקריאה . אירועים, חוקים והצהרות, גזרות ועלילות מועלים ע...
אל הספר