פרק שני: שני קולות במגילת אסתר

78 עומדות על הסף סיפור קרנבלי — עמוס משתאות, נשים, בגדים, איגרות ורצים — מתבלט בייחודיותו בין דפי המקרא . תיאורי המגילה על צבעיה, ריחותיה ואפילו מגעה, הנוטף שמני גוף ובשמים, מהממים את הקורא הבא בשעריה . פתיחת המגילה מותירה את הקורא חסר נשימה לנוכח עושר הפרטים המתוארים בה : "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש 136 מיטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת" ( א, ו ) . אך דבר מה בולט בפתיחת המגילה : בתוך שפע השמות, הריחות, הבדים והכלים אין בנמצא גיבור יהודי או פרט המקשר את העלילה לנושאים יהודיים "קלאסיים" . בסיום פרק א מוצא עצמו הקורא במדינה נכרית, מתבונן במלך זר ובתרבות זרה . בינו לבינו עולה התהייה איזה ספר אוחז הוא בידו . האם ייתכן שזהו פרק פתיחה לספר במקרא ? מה משמעותו של סיפור זה לעם היהודי ולתיאולוגיה שלו ? דומה כי לא הקורא לבדו חש בזרות ; כביכול גם האל עצמו חש זר לסיפור : זהו הספר היחיד במקרא שהאל אינו מופיע בו בגלוי . אכן, מגילת אסתר עוררה תמיהה רבה בעיני הפרשנים שקראו בה 137 קוראיה ניסו והסעירה את רוחם של המעיינים בה, נוצרים ויהודים כאחד . להבין מדוע זכתה אס...  אל הספר