72 עומדות על הסף זה . המגילה נמתחת על שני מיתרים בעת ובעונה אחת, והקורא נע בין המיתרים לאורך הקריאה . הקריאה אינה נינוחה אלא דרוכה, ויש בה ניסיון לפענח את המגילה אפופת הסוד : כיצד חשים אנשי בית לחם מול דמותה של רות ? האם הגבולות החברתיים והאתניים הפכו נקודת מפגש שבה היו יכולים שני הצדדים להיפגש ? האם שטחי השוליים הובילו ליצירה שיש בה תרומה לגמישות החברה, או שהגבול נותר מגדיר ומבדיל ? המתח בין האפשרויות השונות הוא שיוצר את המנגינה המיוחדת של מגילת רות . בעלילה נגלים פניה הכפולים של המציאות ובה בעת התמונה הגדולה, שבה נשזרות שתי הקריאות והזיקות ביניהן . רק האזנה לשני הקולות בו זמנית תעניק למגילה את מלוא משמעותה . אימוץ הקולות השונים ייתן לקורא תמונה נאמנה של המציאות המורכבת והרב-ממדית 131 ולכן אין אפשרות, ובעיקר אין צורך, להכריע בין הקולות . ייתכן שהשניוּת העולה מן המגילה היא שיקוף של מציאות חברתית בתקופה שבה נכתבה ועל רקע קונטקסט מורכב . מקובל במחקר שמגילת 132 רות נכתבה בזמן שיבת ציון, במאה החמישית או הרביעית לפנה"ס . המגילה עוסקת בנושא שעמד במרכז פולמוס חריף וכאוב בחברה ביהודה . בארץ חי...
אל הספר