170 נזירים ונזירות כמה מקורות כאלה, ובראשם הסיפור במעשי השליחים על פאולוס שתרם למימון הקורבנות של ארבעה נזירים . הראיתי שם שהסיפור הזה מתפרש היטב לאור המסקנות העולות מן הניתוחים הטקסטואליים והספרותיים של מקורות חז"ל שערכתי בפרק הראשון . שם הראיתי שהמסורת ההלכתית שנהגה בתקופת הבית גרסה שתקופת הנזירות של 'נזיר סתם' איננה מסתיימת באופן אוטומטי בתום שלושים יום אלא הולכת ונמשכת עד שהנזיר בא למקדש ומגלח שם את שער ראשו ומביא את קורבנותיו . המסורת ההלכתית הזו עשויה להסביר כיצד בדיוק כשנזקק לכך מצא פאולוס ארבעה נזירים שסיימו את תקופת נזירותם והיו ראויים להביא את קורבנותיהם . עוד אנחנו למדים מן הסיפור הזה שהרבה מן הנזירים נדרו מראש את נדרם בהנחה שנזירותם תימשך עד שיימצא להם פטרון למימון הקורבנות של טקס הסיום . זאת ועוד, מתוך הדיונים ההלכתיים של חז"ל ניתן לשער שהיו גם לא מעט נזירי עולם, שבכל פעם שנמצא להם תורם היו מקילים בשערם ומקריבים את קורבנות הנזירות ומיד חלה עליהם תקופת נזירות חדשה . התמונה העולה מכלל המקורות היא שהנזירים של תקופת הבית השני היו משני סוגים עיקריים : חלק מן הנזירים נדרו בנזירו...
אל הספר