זו . סיפורים על מלאכים היורדים ועולים בסולם יכולים להסביר את משיכת האדם לציפורים ‑ דמות המלאך המכונף אינה אלא דמות אדם הנעטפת במראה ציפורי . הפסוק הידוע על סולם יעקב ‑ "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" ( בראשית כח, יב ) ‑ מתממש, ללא צורך בסולם, באלפי מינים של ציפורים . ואולי זה כל מה שצריך לדעת על שירה : שהיא סולם או ציפור . הציפור, שעולה לשמים ויורדת לארץ, היא המלאך של המשוררים, מפני שנדמה להם שהיא יכולה לומר במילים של בני הארץ ‑ קול, מוזיקה ‑ את חומרי השמים ‑ ריקוּת, סוד, אינסוף, מה שלא ניתן לאומרו . ניתן לדמיין כיצד נוטלת הציפור את חומרי שירתה מהשמַים, מורידה אותם לענף והופכת אותם למוחשיים . מצד אחר, המעוף מפחיד את הורביץ, וייתכן שיש עוד כמוהו . הוא אינו ודאִי, מאוים בנפילה, בפגיעה, באדישות : האם מישהו מעוניין לשמוע מה נשמע בשמַים ? הארץ גדושה עניינים וטרדות, ולמי בימינו יש זמן לחבוק מלאך כל הלילה כיעקב בציורו של רמברנדט ( עמ' 25 ) ? באחרונה מבין שלוש הציטטות הפותחות פרק זה מדבר הורביץ על פ...
אל הספר