כדי לעמוד על ההבדל הגדול שחל בשירה העברית במהלך הדורות . בהמשך השיר מתאר המשורר כיצד נכתב השיר על האהובה "במנוחה", ומחליף בלא צער את אריג שמלת האהובה במארג הטקסט של השיר ; המשורר הוא רֶשֶת אורגת . עינו אינה נוהה . אין לו זמן לבכות מפני שהוא כותב את סוף השיר : וּבְלֶכְתָּהּ אֶת אֶרֶג הַיְצִירָה כְּבָר יָדִי בִמְנוּחָה רָקָמָה . 221 והנה שיר משנת 1921 הדומה במקצת לקודמו בהלך רוחו : עוֹד שְׂפָתַי זָרוּ לָךְ . וְיָדִי הַנִּמְהָרָה, בְּלִי סֹב מַחֲבוֹאֵי ‑ גִיל, אֶל בְּשָׂרֵךְ כְּבָר יָרָדָה ; וּבְטֶרֶם נְשִׁיקַת ‑ גְּמוּל נָשַׁקְתִּי לָךְ בִּרְעָדָה, וְיָדִי הַנֶּאֱלָמָה מֵחֵיקֵךְ כְּבָר נָשָׁרָה . כָּךְ צִפּוֹר בְּאֶרֶץ נוֹד אֶל גִּנַת ‑ סְתָו יוֹרֶדֶת, בְּלִי סֹב עֳפָאֵי ‑ צֵל, בְּלִי צִפְצוּף ‑ שִׁיר בְּפִיהָ ; וּבַד חֲשׂוּף ‑ הֶעָלִים רַק רֶגַע קָט הֵנִיעָה ‑ וּכְנָפָהּ אֲשֶׁר נָחָה בָאֲוִיר כְּבָר רוֹעֶדֶת . בבית הראשון מתוארת אהבה קרה, חטופה, ישירה, ללא רוך או חיזור . הבית השני מקביל את תיאור המגע הגופני לנדידת ציפור . הציפור ( שנודדת לבד ! ) היא עוברת אורח בארץ לא לה, והיא יורדת לצו...
אל הספר