טובה על פני, משחקת לפני בכל מקום . הייתי מקפץ אחריה על ההרים, מתרפק על העצים [ . . . ] . הזמיר השמיעני את נגינותיו וקול התור נשמע במקהלות כנף רננים , כולם היטיבו נגן בתרועה וישירו לי שירת דודים ליפתי בת אלוהים [ = הטבע ] , יוצר הכול . והאהבה, אשר בלבי אז כאש בוערת, אהבת רוח היא ולא בשר, אהבת קודש, שאין לה דמות הגוף, אהבה מסותרת אל הטוב, אל היופי והנשגב [ . . . ] . סוד זאת האהבה וזאת השתפכות הנפש בתפילה ותחנונים ידוע לכל בעלי השיר ואנשי הרוח . אלה הם תווי שדי, הסימנים מאלוהי הזִמרה בלב בחיריו [ . . . ] . 169 ככה ישבתי שלֵו בקִני עד מלאות לי שלש ‑ עשרה שנה [ . . . ] . הנער שלום יעקב, המתקרב לגיל בר ‑ מצווה, יוצא מעולם הדיבור התלמודי אל הטבע . שם הוא שומע קול זמיר וקול תור . התיאור הוא ספק תיאור טבע קונקרטי ספק הד לפסוק הידוע "עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַוְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" ( שיר השירים ב, יב ) . בטבע הוא ממשיך לשמוע את הספרות שקרא, ושילוב זה, של טבע ופסוקים, הוא הנושא של פרק זה . "כנף רננים" הוא השם הכללי שמנדלי טבע לסדרת ציפורי השיר ( 5,400 170 מנדלי מתארמינים, כמחצית ממיני ...
אל הספר