חלק רביעי לאחר בשורת הפטירה או ההיעלמות | 711 השלב האחרון, של בשורת הפטירה או ההיעלמות, תואם באופן מלא את התמונה שהוצגה בחלקים הקודמים של הדיון . באותם חלקים התברר כי מה שמאפיין את הפרשה הוא לא אי-סדר ובלגן, אלא דווקא סדר מופתי, אחידות ועקביות, בכל מה שקשור למדיניות כלפי הורים וילדים מעולי ארצות האיסלאם, ובפרט יוצאי תימן . לאחר שהילדים נלקחו בשיטתיות מהוריהם למיתקני הרפואה, ההתייחסות להורים לכל אורך המסלול היתה דומה למדי : ניסיונות להגביל ביותר את גישתם לילדיהם בשלב הראשון ולהעביר את הילדים למקום רחוק ככל האפשר מהם, כולל העברה ממיתקן אחד לאחר בלי לקבל אישור מן ההורים, בלי ליידע אותם קודם לכן, ותוך ניסיונות למנוע מהם במקרים רבים מלהגיע אל הילדים . דפוסי ההרחקה של המשפחות מילדיהן הלכו ותכפו לקראת סוף המסלול, ובסיומו – עם בשורת הפטירה או ההיעלמות – מסתמנים בבירור דפוסים של התחמקות מהמשפחות והדרתן מן המוסדות והרשויות . התופעה היתה אחידה, והביטויים המעשיים שלה, שהיו דומים בכל האתרים והמוסדות, מצביעים שוב כי לא מדובר בהתייחסות מקרית לעולים, אלא בקיומה של מדיניות ברורה . מעדויות המשפחות עולה ...
אל הספר