חלק רביעי לאחר בשורת הפטירה או ההיעלמות | 675 פטירתה בבית החולים קפלן ברחובות . בעדותו פנה לוועדה בשאלה מתריסה : "את הגופה אפשר היה להראות ? " – ועל כך השיב לו יושב-ראש הוועדה, השופט יהודה כהן : "כן, אתה צודק, זו שאלה נפרדת שאנחנו לא יודעים את התשובה עליה, מפני שלכל מי שקרה מקרה כזה אמרו שלא יכולים להראות, הגופה כבר נקברה" . אם כן, יו"ר הוועדה הכיר היטב בכך שמניעת האפשרות להציג גופה, לשתף בהלוויה ולהראות קבר היתה הדפוס הקבוע של יחס הקולטים כלפי העולים לאחר בשורת הפטירה, ובמשתמע – נמסרה לכל מוסדות האישפוז הנחיה לנהוג כך . והנה, העיון בדו"ח הוועדה מלמד כי מוצגת שם תמונה שונה בתכלית ! בדו"ח ציינה הוועדה כמה מסקנות מרכזיות בנושאי הלוויה והקבורה ( לנושא הגופה לא ניתנה התייחסות כוללת ישירה בדו"ח ) . המסקנה הראשונה מתייחסת לשלב ההתחלתי, של פטירה בתום אישפוז הילד בבית התינוקות : התרשמותה של הוועדה היא כי, ככלל, כאשר נפטר תינוק בבית התינוקות כשמשפחתו שומרת על קשר רצוף עימו – הודיעו לה בזמן אמיתי והיתה למשפחה הזדמנות להשתתף בקבורתו . ואילו במקום שלא נשמר קשר כאמור, לא ננקט בהקשר זה צעד ממשי להזע...
אל הספר