602 | ילדי הלך לאן ? קווי השוני האלה משקפים עובדה מרכזית אחת העולה מעדויות המשפחות בדבר ההבדל בין אישפוז הילדים במחנות לבין זה שבבתי החולים הוותיקים . יחס הקולטים לעולים במחנות עם תום אישפוז ילדיהם במוסדות הרפואה המקומיים הוצג בעדויות מזומנות כשרלטנות : המוסדות האלה מצטיירים כמעין ג'ונגל בזעיר-אנפין, מערב פרוע שאין בו גבולות ברורים, לֵית דין ולֵית דיין, אפשר לכפות על העולים בלי שום מעצור וללא בושה כמעט כל צעד, מותר למנוע מהם מידע או להלעיט אותם במידע כוזב, לטרטר אותם, להשפילם ולסלקם, ואין צורך לתת על כך את הדין בשום צורה . מנגד, בבתי החולים שמחוץ למחנות מוצגת מולם ארשת פנים של רצינות ומכוּבּדוּת, ומרכיב הערפל שהופיע באופן סידרתי במחנות אכן נעדר לרוב מן המוסדות האלה . ואולם, האם ארשת הפנים הזאת היתה אכן אמיתית וכנה, או שמא רק העמדת פנים ? קו הדמיון העיקרי המחבר בין העדויות מהמחנות לאלה מבתי החולים בערים מלמד כי בתי החולים לא היו למעשה עולם אחר מהמוסדות במחנות, וגם אם במרבית המקרים מרכיב הערפל נעדר בבתי החולים מבשורת הפטירה, חוזרים ומופיעים בהם מאפיינים דומים לאלה שהכרנו במחנות, ולעיתים ...
אל הספר