444 | ילדי הלך לאן ? של העברת ילדים למוסדות הילדים מוצגת כעניין שבשיגרה . מן העדויות האלה עולה בכלל כי המוסדות האלה היו ידועים בתקופה ההיא ככתובת טבעית ומתבקשת, כקורת גג לילדים חסרי כתובת . כאלה הן העדויות של חלק מאנשי רמב"ם, הרופאים ד"ר אמסטר וד"ר אקהויז, והאחיות ברנדשטטר ואקהויז, כמו גם גירסתה המוקדמת של האחות המפקחת הראשית מהמחנות, גולדפרב, ועדויותיהן של האחיות גורדון ושמידט מתל השומר, סידי מבילינסון, רייכרט מבאר יעקב ושרת מעפולה . תמונה דומה עולה גם מדברי ד"ר בקנר, שבראיון עיתונאי שמסר לפני עדותו בוועדה דיבר על "המון ילדים" שנשלחו לויצ"ו . עוד תוזכר עדותה של סנטה יוספטל, אשת ראש מחלקת הקליטה של הסוכנות, על העברת מנותקי קשר מבתי חולים לויצ"ו ולאימוץ, כולל בחו"ל, מתוך הערכה שמדובר בעשרות . עדות נוספת המתייחסת לשיעורי המועברים לויצ"ו, שנמסרה בראיון עיתונאי, היא זו של ד"ר מרדכי מ . , רופא מצהלון, שהעיד כי מבית החולים שלו הועברו לויצ"ו עשרות ילדים שהוריהם לא אותרו . וברקע לעדויות האלה – תיאורים על העברת ילדים למוסדות ויצ"ו ישירות מהמחנות, ובראשם תיאורו של ד"ר שטרנברג על העברת עשרות ומאו...
אל הספר