חלק ראשון בתי התינוקות במחנות | 147 לבוא להאכיל את הילדים", ואף "חייבו אותם לבוא להאכיל" . מעדויות של מטפלות אחרות מתבררת תמונה שונה ברוב הפרטים . בתי התינוקות היו ביסודם מוסדות סגורים, ומידת הנגישות של המשפחות אליהם היתה מוגבלת מאוד – מבחינת סוג המבקרים, מועדי הביקורים ואופיים . לפי צביה כהן, ששימשה מטפלת באותו בית תינוקות שבו עבדה קוצ'ינסקי, האמהות "היו מוזמנות לשעה להניק, היו מוציאים אותן אחרי האוכל . בית התינוקות היה סגור . להגן עליו שיהיה סטרילי ונקי . ברוב המקרים המחלקה היתה סגורה . לא פתחו את הדלת . לא נתנו להיכנס בכל שעה, בכדי לשמור את הנקיון, לא להעביר מחלות לילדים מבחוץ" . גירסה דומה בעיקרה, ולפיה רק האמהות המניקות הורשו להיכנס, והכניסה הוגבלה לשעות קבועות והצטמצמה רק להנקה, עולה מעדויות של עובדות אחרות מבתי התינוקות במחנה, רות דינור, רחל קרופף וברכה קיסר . האחרונה אף העידה על ההקפדה הגדולה של העובדות על שעות הביקור של האמהות : "האחיות המוסמכות היו באות ולוקחות את השַד מהן, שיפסיקו להאכיל, היו אומרות להן שילכו הביתה, מספיק" . עדויות המשפחות תומכות באופן מובהק בגירסה שמדובר במ...
אל הספר