כדאי לציין שכבר בדברי הגר"א עצמו מצויה התפיסה ש"עשרת השבטים 770 יש שהם גבורים גדולים ויש להן מלך ועושין מלחמה והם גם כן צדיקים" . בכך כדי לתמוך בעמדת ר' ישראל משקלוב, שסבר שהסיוע של עשרת השבטים יוביל לחידוש הסמיכה ומתוך כך גם להתחדשות ירושלים והשלטון הפוליטי . לעומת ר' ישראל משקלוב, ר' מנחם מנדל משקלוב, תלמידו הגדול של הגר"א, שעמד בראש גל העולים הראשון של תקס"ח ( 1808 ) , סבר כבר בסמוך לעלייתם, לאחר המגפה הקשה של שנת תקע"ג ( 1813 ) , שהמגפה היא סימן לכך שעליהם להתיישב בירושלים, ודווקא כך תקודם הגאולה . בתקע"ו ( 1816 ) הוא עלה להתיישב בירושלים בראש קבוצה קטנה . קבוצה זו התאמצה לגאול ולבנות מחדש את חורבת ר' יהודה החסיד וראתה בבניין חורבה זו "אתערותא דלתתא" שתהווה את תחילת בניין ירושלים כולה . כאשר השיגו את רישיון הבנייה לאחר מאמץ של כמה שנים הם הכריזו : "כי לולא ה' חפץ בנו לא הראנו את כל אלה . . . סימנא מלתא היא, אתחלתא דגאולה ( = סימן דבר הוא, תחילת 771 להבנת עמדתו של ר' מנחם מנדל משקלוב מצטרפים גם מחקריו הגאולה ) " . של יהודה ליבס, המבוססים על כתבי יד חדשים שלו שנתפרסמו בעשורים האחרוני...
אל הספר