שלהם לוקה בבלבול מושגי או בשימוש סותר במושגים לפי הצורך . נכון שלא הכול סמנטיקה . בתיאור האסכולות בסעיף הקודם אימצתי את אחת ההגדרות הרווחות בקרב האסכולה המודרניסטית כדי להבהיר שגם לפי אותה הגדרה מקובלת, ההיסטוריה איננה מאשרת את טענת המודרניות של הלאומיות . לעומת זאת, בדברים שלהלן אעמוד על כמה הגדרות שניתנו למושגי היסוד בתחום 236 הלאומיות, ואראה מדוע לא פעם ההגדרה היא שעושה את ההבדל . אקדים ואומר שבאופן גורף למדי מסכימים החוקרים בתחום מדעי החברה והמדינה להגדרה של הלאומיות כתודעת שייכות קבוצתית שיש לה ממד פוליטי ‑ מדיני . תודעת שייכות קבוצתית על בסיס רעיוני או דתי בלבד ( כמו קבוצת הצמחונים או קבוצת הנוצרים ‑ הקתולים ) איננה לאומיות . אפילו תודעת השתייכות על בסיס אתני ‑ תרבותי, הכוללת תודעת מוצא משותף, דמיון במנהגים ובאורח החיים ואף נכונות למאמץ ולמסירות עבור בני הקבוצה, לא תיחשב לתודעה לאומית אם היא איננה חותרת לביטוי פוליטי ‑ מדיני . אמנם, היסטוריונים רבים משתמשים במונח 'לאומיות' ובנטיותיו השונות גם לתיאור תופעות של סולידריות אתנית ‑ שבטית ללא היבט פוליטי . אף על פי כן, בהמשך הדיון אאמץ...
אל הספר