מי שימשיך ויקרא בקובץ הנזכר ימצא שדהאן וּוסרמן מעמיקים חקור בצורך המיוחד של הציונות בטיפוח ההמצאה החדשה, מבלי להסתיר את עמדתם על מידת מוסריותה של הציונות : סיבה נוספת לעיסוק האינטנסיבי של התנועה הלאומית היהודית ‑ ציונית ושל מדינת ישראל בפרט בהמצאתם של סממני לאומיות חדשות לבקרים ועד לעייפה, הוא האופי הבעייתי מבחינה מוסרית של הדרישה המרכזית שלהן לארץ מולדת ( טריטוריאלית ) בשעה שזו מאוכלסת זה מכבר על ידי בני עם אחר, ולא זו בלבד אלא שעם זה גם יושב ישיבת קבע מזה כשבעים דורות על אותה אדמה, שהיא אדמתו שלו . . . המקודשת גם על 3 ידו לא פחות משהיא מקודשת על ידי הציונות ומדינת ישראל . מפתיע ומוזר האימוץ התמים של מיתוס לאומי פלסטיני על עם היושב ישיבת קבע על אדמתו שלו מזה כשבעים דורות במבוא לספר המתיימר לקרוא תיגר על תקפותם של מיתוסים לאומיים, אך כרגע די בכך שנפנה את המבט אל המשפטים הללו כדוגמה לאופנה אינטלקטואלית ‑ אקדמית שרווחת בישראל בעשורים האחרונים . אופנה זו רואה ביהודים שלפני הופעת הציונות קבוצת אנשים השותפים לאותה דת, אך נטולי היסטוריה משותפת ; היא מתעלמת מן ההיסטוריה העתיקה של העם היהודי, ...
אל הספר