■ ■ ■ החברה הבורסאית הראשונה שגרשון סימן כיעד להשתלטות היתה קצנשטיין ‑ אדלר ( להלן קצנשטיין ) , שבינה לבין אלקו היה דמיון רב . שתי החברות עסקו באספקת ציוד מתח אלקטרו ‑ מכני, בעיקר לחברת החשמל ; אלקו למתח גבוה וקצנשטיין למתח נמוך . מוצריהן התחרו אלה באלה במשק החשמל . קצנשטיין, חברה בעלת פוטנציאל, סבלה מהפסדים לאורך שנים בשל ניהול כושל וסכסוכים פנימיים קשים בין בעלי המניות, והיתה יעד לניסיונות השתלטות מצד גורמים שונים, אך גרשון, לאחר משא ומתן אינטנסיבי, רכש מן הבעלים את חלקם ( מעל % 50 ממניות השליטה ) במחיר 175 רכישת השליטהשל 2 . 4 מיליון שקל, מעל ומעבר למחיר הבורסאי . בקצנשטיין הפכה את אלקו לחברה הגדולה ביותר בישראל לייצור ולקבלנות חשמל, גדולה מן המתחרות - אלקטרה ופויכטוונגר . גרשון השליט בקצנשטיין את עקרונות הניהול של אלקו וביצע בה רה ‑ ארגון 176 בהמשך מיזג את שתי החברות לאחת . חיש קל התברר, שקצנשטייןיסודי . היא אכן חברה מרוויחה . גרשון ידע מה הוא עושה כשרכש את מניותיה במחיר שנדמה היה לרבים כגבוה משוויין . זו היתה עסקה מצוינת, או כפי שהוא אמר בעצמו באיפוק : "עסקה מוצלחת" . הבעיה היתה, ...
אל הספר