165 המערכת הספרותית של השירה הישראלית ומערכות השיוך המגדרי עברו בעשורים האחרונים שינויים וגלגולים . באמצעות הקריאה הרוויזיוניסטית של המיתוס מציגות המשוררות הגדרות מחודשות של ערכים חברתיים, פוליטיים ופילוסופיים, ומשכתבות את המיתוס כדי לייצג עולם ערכים נשי . בפעם הראשונה בתולדות תרבות ישראל האם מציבה את עצמה בעמדה אופוזיציונית חריפה : היא המוחה, המתקוממת כנגד העמדה המרטירולוגית בנכסה את הקול הציבורי- פוליטי . אתיקת הדאגה והאחריות, שמכוונת על-פי גיליגן למסגרות קטנות וקרובות כמו משפחה וקהילה, ולא רק למרחב הכללי האוניברסלי, המדינתי, מכוננת בשירת הנשים קוד מוסרי שונה . המשוררות מתפלמסות עם המקרא, עם אלוהים, עם "אביר האמונה" ועם עצמן לגבי מקום הנשיות שלהן בסיפור הזה . במאמרה "המעונים והקדושים : כינונה של מרטירולוגיה לאומית" 257 ובספרה האומה והמוות , 258 דנה עדית זרטל בשלושה מאורעות מכונני תודעה בתולדות השתרשותו של הקולקטיב הציוני בארץ-ישראל : קרב תל-חי, מרד גטו ורשה ופרשת האנייה אקסודוס . זרטל טוענת כי המוות והשכול הושעו מתוך המאורעות, ועל גבם כונן מיתוס המקדש את הדם והקורבן . היא מצטטת מעבוד...
אל הספר