73 גורפים את התשואות . עמיחי אמנם משמר את ההמרה הבסיסית של הסיפור המקראי — זו של יצחק באיל — אך דווקא במסגרתה הוא משבש הן את התבנית המקורית והן את האתוס המודרני שנגזר ממנה . שיר העקדה המאוחר של עמיחי ממחיש מגמה של ניפוץ וערעור מיתוסים וארכיטיפים לאומיים וחברתיים בשירה של שנות השבעים והשמונים ; הוא ֹ מאפשר לעמוד על עוצמת התמורה האידיאולוגית והפוליטית שחלה בעקבות מלחמת יום הכיפורים, וביתר שאת מאז מלחמת לבנון הראשונה — תמורה ההולכת ומתעצמת בשירה הישראלית ההוֹוִית . הַגִּבּוֹר הָאֲמִתִּי שֶׁל הָעֲקֵדָה הָיָה הָאַיִל שֶׁלֹּא יָדַע עַל הַקְּנוּנְיָה בֵּין הָאֲחֵרִים . הוּא כְּמוֹ הִתְנַדֵּב לָמוּת בִּמְקוֹם יִצְחָק . אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר עָלָיו שִׁיר זִכָּרוֹן, עַל הַצֶּמֶר הַמְתֻלְתָּל וְעַל עֵינָיו הָאֱנוֹשִׁיּוֹת עַל הַקַּרְנַיִם שֶׁהָיוּ שְׁקֵטוֹת כָּל כָּךְ בְּרֹאשׁוֹ הֶחָי וְאַחַר שֶׁנִּשְׁחַט עָשׂוּ מֵהֶן שׁוֹפָרוֹת לְקוֹל תְּרוּעַת מִלְחַמְתָּם אוֹ לְקוֹל תְּרוּעַת שִׂמְחָתָם הַגַּסָּה . אֲנִי רוֹצֶה לִזְכֹּר אֶת הַתְּמוּנָה הָאַחֲרוֹנָה כְּמוֹ תַּצְלוּם יָפֶה בְּעִתּוֹן אָפְנָה מְעֻ...
אל הספר