מבוא

11 במעין וידוי של יוצר, בעקבות ספרו מר מאני, מתאר א . ב . יהושע כיצד רבץ עליו סיפור העקדה עוד משחר ילדותו וטוען : "העקדה מרחפת על ההיסטוריה שלנו כציפור שחורה" . 1 יהושע מבקש להבהיר את המניע הפנימי ליצירה, ומספר שבאמצעות הרומן הזה ניסה לשחרר לא רק את האני הפרטי, אלא גם את האני הקולקטיבי מן המיתוס החשוב, החזק והנורא הזה, שנוכחותו כה עוצמתית ומאיימת בתרבות שלנו . 2 כיצד ניתן לעשות זאת, שואל יהושע וגם משיב : "מה שהיה בסיפור המקראי איום בלבד יהפוך כאן לממשות נוראה . ודווקא על-ידי המימוש הרצחני של האיום, אולי אצליח ליטול את קסמו ואולי אף את נשמתו של סיפור יסודי זה . לזה אני קורא לבטל את ה ע ק ד ה ע ל-י די מי מ וש ה " . 3 כל מיתוס שאנו נולדים לתוכו עוקד את החופש שלנו ; בדבריו על מר מאני מבטא יהושע במידה רבה את הרגשתו של היוצר העברי, החש עצמו כלוא בסיפור הרליגיוזי העתיק הזה . הטקסט המייסר נעשה, אם כן, לאובססיה ; זהו סיפור שלא ניתן לעכלו במערך התרבותי, ולכן הוא עוכר שלווה כל-כך . אף שהסיפור המקורי מתרחש כנראה על ראש ההר החשוף, תחת השמש הקופחת ( "מזג-האוויר היה בהיר", כתב אבידן ברוח ביאליק ואודן...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד