16פרק 5 גורסת אפוא כי גם במסגרת הניתוח התחרותי של שוק התקשורת יש להידרש רק לאמות מידה כלכליות כגון יעילות עסקית, הבטחת רמה נמוכה של מחירים, צמצום הצטברות הון פרטי ושימוש יעיל בהון . 121 לעומת זאת, הגישה הרב- ערכית גורסת שכדי לקבוע את מידת האסדרה בתחום התקשורת יש לתת משקל גם לתוצאות לא- כלכליות, וכי בתחום זה יש לאמץ כללי תחרות מחמירים יותר, כגון איסור על אחזקות צולבות בענפי תקשורת שונים גם אם הגוף המחזיק אינו בגדר מונופול או בעל עמדה דומיננטית בשוק . 122 בטרם נסקור את ההחלטות השונות של הממונה על ההגבלים העסקיים, נדגיש כי עד היום רשות ההגבלים והממונה הגבילו מאוד את השתתפותם באסדרה המבנית של שוק התוכן העיתונאי- חדשותי, גם בלי שיאמצו במפורש את אסכולת שיקגו . ראשית, מרבית שיתופי הפעולה בתחום התשתית והתוכן העיתונאי- חדשותי ( שנסקרו בסעיף 3 . ב ) לא הובאו כלל לאישורו של הממונה, מתוך הנחה שהצדדים להם אינם מתחרים במובנו הצר של החוק, ולפיכך הם אינם מקיימים חובה לבקשת אישור . שנית, במקרים הספורים שבהם קיבל הממונה החלטות הנוגעות לענף זה, הוא לא שקל במלואם את מאפייניו הייחודיים של הענף, או שההחלטות...
אל הספר