1.4 על יישום איסורי ההסתה בערכאות הדיוניות: בחינה ביקורתית

37 פרק 1 : הדין בישראל בתיק אחר נדונה הפצת כרוזים המצדדים במשנתו של כהנא והפצת הסיסמאות "ערבים החוצה" בידי איתמר בן גביר, פעיל ימין קיצוני ודובר תנועת כך . במקרה זה הסתפק בית המשפט בקביעת חזקה החלה בפועל על כל החזקה של חומר שתוכנו מוגדר כגזעני . המטרה להסית לגזענות נלמדת מהנסיבות העובדתיות החיצוניות של המעשה, דהיינו : נוסחו של פרסום שנקבע כי הוא גזעני, ודרך הפצתו בפועל, או זו הצפויה ( כגון : הפצה עתידית של כרוזים ) , מהווים ראיה לכאורה לכך שבמפרסם התקיים גם היסוד הנפשי הנדרש להשלמת העבירה . תוכן הפרסום הוא המשמש בסיס "להנחת הכוונה" ( או "הנחת המטרה" בהיות המדובר בעבירת מטרה ) על פיה מתכוון האדם המפרסם לתוצאות הטבעיות הנובעות ממעשהו וחפץ בהן, אלא אם יהא בידו לסתור הנחה זאת . 56 איננו חולקים על המסקנה בדבר הכוונה העומדת מאחורי הסיסמה "ערבים החוצה" במקרה שהוזכר, אלא על האופן שנומק בו הממצא בדבר התקיימותה . לא ברור שיש מקום לחזקה זו באיסור כזה, שאיננו תוצאתי גם לשיטת מי שדוגלים בהכנסת יסוד הסתברותי של סיכון ( במקרה שהאנלוגיה היא לחזקה שאדם מתכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו ) . זאת ועוד, חזקה...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר