ההגות הציונית־דתית בתכניות הלימודים של החינוך הממלכתי־דתי: תמונת מצב לשנת תשע"ו

יצחק הרשקוביץ 46 המפורש . זה יתן יתר אפשרות למלמדים מתוך הספר להעסיק 1 את התלמידים בעבודה עצמית . כך כתב הרב ישראלי בשנת תשכ"ג . למקרא הערה זו, על הבעייתיות בהבאת דברי הרב אברהם יצחק הכהן ( הראי"ה ) קוק במסגרת לימודי מחשבת ישראל, מן הראוי לפנות להרכב הספר כולו ולבחון מדוע דווקא דברי הראי"ה הצריכו התייחסות מיוחדת זו . המעיין יראה שהרב ישראלי אכן הביא רבות מדברי הראי"ה ( 24 ציטוטים מכתביו ) , אולם הוא הביא גם חומרים אחרים, מורכבים ותובעניים לא פחות, לכאורה, כדוגמת ציטוטים נרחבים מספר התניא, מכִּתבי ר' נחמן מברסלב, רמח"ל ועוד . על כל אלה לא ראה לנכון הרב ישראלי להעיר את הערתו, אלא רק על כתביו המסובכים של הראי"ה . דומה שהרב ישראלי הקדים בזה את הערתו המתודולוגית של הרב עדין שטיינזלץ על הקושי לתווך בין כתבי הראי"ה לבני 2 הרב שטיינזלץ התייחס לבעיית הרקע הקבלי העמוק והנרחב שעומד בבסיס דורנו . כתבי הראי"ה, רקע שקשה מאוד להעביר אותו לתלמידים אפילו ברמת לימוד מתקדמת ביותר, קל וחומר לתלמידי תיכון . אם כן, חרף מרכזיות הגותו של הראי"ה בעולמו המחשבתי של הרב ישראלי, הוא מוצא לנכון להסתייג משימוש לא מו...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר