2.1 פרסונליזציה מוסדית בישראל

40 מחקר מדיניות 145 | ירידת הקבוצה ועליית הכוכב ( ים ) של הכנסת, כנהוג ברוב הדמוקרטיות המבוססות ; ומבחינת שימור הרכיב של שיטה ארצית, שממנו נגזרות בחירות במחוז יחיד בגודל של 120 חברי כנסת, אשר אינו מעודד יצירת זהות בין ייצוג אזורי לייצוג אישי . עם זאת, שינויים בסמכויות של ראש הממשלה בישראל מספקים עדויות לפרסונליזציה במסגרת המשטר הפרלמנטרי . לעומת זאת, הפרסונליזציה של הפוליטיקה בישראל ניכרת היטב כאשר בוחנים את הרמה המקומית ואת המפלגות . 1 . 1 . 2 . פרסונליזציה של מוסדות ממשל כאשר בוחנים שינויים בשיטת הממשל בישראל, בולטת הבחירה הישירה לראשות הממשלה שיושמה בשנת 1996 ובוטלה כבר בשנת 2001 . משמעותו המובהקת של שינוי זה היא פרסונליזציה מוסדית : מעבר ממשטר פרלמנטרי שהפרלמנט הנבחר בו בוחר את ראש הממשלה, לבחירה ישירה של ראש ממשלה המקבל מנדט ישיר מן הציבור . ואולם עם הביטול המהיר, המצב כמעט הושב לקדמותו מהבחינה המוסדית . 12 עם זאת, ניתן לטעון כי הסמכויות הנוספות שנמסרו לראש הממשלה לאורך השנים ( כגון הסמכות לפטר שרים וסגני שרים ) וגם מתן הזכות ( המוגבלת ) לפזר את הכנסת, שאומצה עם הבחירה הישירה ונות...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר