מסקנות היסטוריות 279 ששון : 'מבנה התעסוקה היהודי נשחק בהדרגה עם חורבן המבנה החברתי היהודי העתיק ועם השינוי בגישות החברתיות בעקבות הלחץ הבלתי מרפה של הכנסייה הנוצרית למן המאה הרביעית ואילך' . ואילו בארון : 'חיי הכלכלה היהודיים עברו תפנית חריפה . . . ריבוד עקום זה ( = הימי ביניימי ) המשיך לתוך התקופה המודרנית ותוקן במקצת בתקופת האמנציפציה' . כעבור שנות דור עדיין דבק נחום גרוס, היסטוריון כלכלי בולט, בהסבר זה : באיזה מובן היו יהודים שונים ממיעוטים אחרים בהתנהגותם ובגורלם הכלכלי ? הבדלים אלה היו התוצאה של שני אפיונים מרכזיים של ההיסטוריה היהודית : המֶשך הארוך באופן יוצא מן הכלל של אפלייתם המשפטית בארצות הנוצריות והמוסלמיות, ופיזורם על פני העולם כולו . 20 האחרונים לתת את דעתם לבעיה, תוך הפניית עורף ל'השקפה הבכיינית של ההיסטוריה היהודית', היו מריסטלה בוטיצ'יני וצבי אקשטיין . הסברם לשונוּת היהודית, המעבר מן האיכרות היהודית של המזרח התיכון אל המקצועות העירוניים, הוא תרבותי . הבחירה של היהודים באילו תחומים לעסוק נתפסת על ידם כתוצאה של הפיכת היהדות לדת המבוססת על אוריינות וחינוך ולא כתוצאה של הגב...
אל הספר