פרק שישי 200 הארכאולוגיה, התיעוד העברי ובחינתנו אנו את ההיסטוריה היישובית להבנה נכונה של הסוגיה . אנו מבקשים להציע, שליהודי אירופה בימי הביניים המוקדמים לא היה תפקיד בעל משמעות בסחר העבדים, אף אם מעטים מהם היו קשורים לכך במידה מסוימת באי - אלה מקומות . העובדה ההיסטורית היחידה שיש לקבל היא שהייתה תקופה שבה יהודים אמנם החזיקו עבדים בבתיהם . במקורות משלהי העת העתיקה אין כל מידע היכול להתפרש כעדות על סחר עבדים שיהודים נטלו בו חלק . האזכורים המוקדמים ביותר הם מן המאה השישית, מכמה מפגשים הגיוגרפיים של קדושים נוצרים עם יהודים . כלומר, המקורות הללו הם מן הסוגה הספרותית 'חיי קדושים', עם כל בעיות הפרשנות שלה שכבר ראינו בפרקים הקודמים . ברישום לשנת 508 מסופר על הארכיבישוף – ולימים הקדוש – קייסריוס מארל ( Caesarius of Arles ) , שהשתמש באוצר של כנסייתו לפדות שבויי מלחמה פרנקים ובורגונדים, כדי 'שלא יהפכו לאריאנים או ליהודים' . מעט לאחר מכן מיוחס לבישוף גרמנוס מפריז ( Germanus of Paris ; 555 לערך— 576 , אף הוא קדוש לעתיד ) נס של התרת נער שפגש באזור הכפרי משלשלותיו . כשנשאל הנער מדוע הוא מובל כך בידי ...
אל הספר