מזרח אירופה 187 כבשאר המקומות כך גם בכזריה היו היהודים חלוצים בכמה וכמה שטחים . הם הורו לשכניהם – הפרימיטיביים למדי והמהווים ערב - רב של קבוצות גזעיות ולשוניות – שיטות מתקדמות יותר של עבודת אדמה ואמצעים לחליפין של סחורות בינם לבין עצמם ובינם לבין האומות האחרות . אפשר שהיהודים גם הנהיגו אופנים שונים של השקיית אדמות חריבות וגידול אורז . מכל מקום, כמות גדולה של אורז הופקה באיזור הוולגה בתקופת פריחתה של כזריה, ואילו 57 עם מפלתה של מדינה זו נעלם ענף חקלאי זה כמעט לחלוטין . לכל אלה אין ביסוס במקורות . מכשלה נוספת טמונה בנטייה של החוקרים, גם בשנים האחרונות, להחיל מושגים סטראוטיפיים בדבר התנהגות כלכלית של היהודים על התקופה הנדונה, למשל על קייב במאה האחת עשרה . לפיכך היה מי שקבע כי העיר הייתה מאוכלסת ב'יהודים מלווים בריבית', והם עוררו בהכרח את זעמם של הסלאבים האתנים . בטיעון מעגלי אופייני מוסברים הגירוש והרדיפות ( שההוכחה ההיסטורית לקיומם 58 גם ביחס לכך רווחת מוטלת בספק גדול ) בטינה צודקת שרחשו הגויים ליהודים . מאוד ההגזמה, כפי שמדגימה הטענה הבאה : 'סוחרים ממוצא יהודי איישו את הסחר הבין - לאומי...
אל הספר