2. מן התקופה הקרולינגית ועד המאה האחת עשרה

גאליה, ארץ הפרנקים, צרפת וגרמניה 99 התושבים הנוצרים – בתוך הגבולות והטריטוריות של הנוצרים, על סמך תעודות ( praecepta ) מסוימות מטעם מלכי הפרנקים ; ושנוצרים מעבדים את כרמיהם ושדותיהם ושנוצרים, הן גברים הן נשים, החיים יחד אִתם בתוך הערים ומחוצה להן מזדהמים יום ולילה מדברי חילול קודש ( של היהודים ) ; ושגברים ונשים אומללים אלה מבצעים ללא הפסק כל שירות אפשרי לאותם כלבים . 47 בהמשך מציע האפיפיור, תוך שימוש במטפורות כפריות כגון 'הרועה הממונה על העדר והמספק בר לרעבים', פרשנות מעט מפותלת לשאלה מדוע אין לכבד את אותן תעודות מטעם מלכי הפרנקים ליהודים המוזכרות במכתב . האם אפשר להסיק מכך שהייתה בידי יהודים בשלהי העת העתיקה רשת של אחוזות רחבות ממדים, המרכיבות יחד 'נסיכות יהודית בצרפת הפאודלית' ? שני הרעיונות נדונו 48 ביסודיות ונדחו בידי רובם המוחלט של החוקרים . אף מקובל במחקר שאותן 'נחלות תורשתיות בכפרים ובאחוזות' היו גדולות בהיקפן ושכנו סביב נרבונה, ובאופן כללי יותר – במחוז ספטימניה . אם כך הדבר, סביר שישאירו עקבות במקורות, ואכן זה המצב . כעבור שבעים שנה, ביושבו בשנת 839 בפני עם רב בפרנקפורט על נהר ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי