גאליה, ארץ הפרנקים, צרפת וגרמניה 95 32 ואולם, יש לפרש את החקיקה ביחס למִנהל ולמשפט, כמו גם של מסים ומכסים . את הצווים בנושא העבדים, כתרגיל רטורי שנועד למטרה שונה לגמרי מפשוטם של דברים : החקיקה נועדה להצהיר על הסדר הנכון בחברה הנוצרית . ההוקעה החוזרת ונשנית של יהודים השולטים בנוצרים מטרתה להדגיש את סדר הכפיפות הנכון – הנוצרים צריכים להיות מעל היהודים – על ידי שימוש במטפורה החזקה ביותר לחתירה תחתיו . פרשנות זו אינה פוסלת אפשרות שאי - אלה יהודים אמנם הועסקו במִנהל הכספי והמשפטי . אישור להימצאותם של פקידי ציבור יהודים, כך נטען, עולה משני מקורות נוספים . האחד הוא הכרוניקה של גרגוריוס מטור, המדווחת שבשנת 584 'היהודי ארמנטריוס ( Armentarius ) הגיע לטור כדי לגבות תשלום על שטרות שנתנו לו סגן הרוזן והרוזן כביטחון על מסי ציבור . ארמנטריוס דן עם השניים והם הסכימו לשלם את הכסף עם הריבית שהצטברה' . ארמנטריוס זה הוצג במחקר כחוכר מסים, ואף כראשון היהודים שעסקו בהלוואה בריבית באופן מקצועי, אך גם בפשטות כבעל אמצעים שביקש להקדים תשלום תמורת ערבות שקיבל מבעלי התפקידים 33 פשוטו של הטקסט אינו מעיד אפוא על ח...
אל הספר