מ"נרודניה ביבליותקה" ל"ספריה לעם": פרק בתולדות ספרות המדע הפופולרי בעברית

יעקב שביט 342 נשתדל להרחיב את הספרות המדעית בשפת עבר ? . . . רחוק למצוא בנו איש משכיל שאינו יודע שפת המדינה, [ שיכול ] למצוא בשפה זו כל הצריך לו במדעים . 26 ואולם לא הכול קיבלו את דעתו . שנתיים לפני שהתפרסם המאמר של ליליינבלום כתב חיים שמואל שניידר במבוא לספרו "חקות הטבע או ראשית למודים מתולדות השמים והארץ" ( אודסה 1892 ) , כי יש צורך ב"ספרים קטנים, אשר יכילו בקרבם ידיעות מחכמות האלה ובשכר [ מחיר ] מצער" . בשנות השמונים והתשעים הופיעו במזרח אירופה כמה עשרות ספרים על תחומי מדע שונים ועל טכנולוגיה, ומאמרים רבים בנושאים האלה נדפסו בכתבי עת ובעיתונות . הסדרה של הוצאת "לעם" המשיכה אפוא מסורת בת כמה עשרות שנים של כתיבה פופולרית במזרח אירופה על נושאים מדעיים, ובעיקר המשיכה את הסדרה של עשרים ואחד ספרונים על ידיעת הטבע, שכתב בגרמנית הסופר והעיתונאי אהרן דוד ברנשטיין ( 1812 – 1884 ) בשנות החמישים של המאה התשע עשרה ; הסדרה תורגמה לעברית בוורשה בשנים 1881 – 1885 . הביקורת של ליליינבלום הייתה הד לוויכוח בשאלה מה 27 וגם לוויכוח על איכותםצריכה להיות שפת ההשכלה של היהודים בקיסרות הרוסית, של התרגומים-ע...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי