אירוניה קומית ואירוניה טרגית ב'חבקוק'

240 לנוכח ערב סתיו מחריש במפורש בן דמותו החוץ- ספרותית של יזהר סמילנסקי . 26 הסיפור מתרחש בימים ששהה בהם הגיבור, הזהה עם יזהר הנער, בירושלים לצורך לימודיו . ובו פגש את ידידיה חבקין, דמות מבוגרת ממנו המשמשת מעין דמות- מודל של חונך עבור הגיבור ועבור חבריו, המעניקים לו את הכינוי 'חבקוק' . חבקוק מכניס את הגיבור לדירתו הדלה וחושף אותו לעולם המוזיקה, לעולמם של הנביאים, ולכתביהם של הסופרים הקלאסיים . הוא מנגן לפניו בכינור, ועורך לו מפות אסטרולוגיות . פרקטיקות אלו, המציינות תרבות מסתורית ו'גבוהה', משמשות – כמו נושאי הסיפורים האחרים ב סיפורי מישור : התאטרון של מכירת הזבל ב'ערימת הדשן', הימלטותו של הסוס ב'הנמלט' והתאונה ב'סיפור שלא התחיל' – סמלים למעשה הסיפר . ערכן של החוויות התרבותיות הללו מקביל לערכה התרבותי של הספרות בכלל, ושל הסיפור הלירי היזהרי בפרט . המספר היזהרי מתאר בהתלהבות את החוויות התרבותיות שחוו הנערים בביתו של חבקוק . אולם לצד תיאור ההתלהבות הכנה, מטיל המספר ספק בעובדה שלחוויות הללו יש איזה פשר שהוא : באים היינו, איש איש בשעתו הפנויה, או כוּלנוּכאחד, לחדר הבלתי- נעול לעולם, מטילים ...  אל הספר