פרסונה של מחבר וייצוג מציאות בספרות העברית הציונית

מבוא 27 ציוני . 54 מאפיינים אלה נותרו מרכזיים והשפיעו גם על הספרות העברית הנוצרת בארץ ישראל . הציפייה מהספרות להעיד על הקיום ההיסטורי משפיעה על היווצרותה של פרסונת המחבר – הסובייקט של הספרות – וגם על האופן שבו מעידה הספרות על מושאיה, על האובייקטים שלה ועל המציאות ההיסטורית . המחבר הרומנטי וטקסטואליות יהודית החשיבות שייחסה התרבות האירופית ב מאה ה- 19 למחבר לא היתה יכולה להתקבל כפי שהיא בתרבות הטקסטואלית היהודית, שמרבית הכתבים המכוננים שלה נחשבים ליצירות קולקטיביות ששמות מחבריהן ועורכיהן לא נודעו, או שהן מיוחסות למחברים אגדיים . הניסיון להתאים את המסורת הטקסטואלית העברית למורשת האירופית של המחבר הספרותי הגאון הביא את כותבי הספרות העברית וקוראיה לראות את המסורת הטקסטואלית העברית לאור אותם דגמים אירופיים 55 את הדברים הבאים כתב ביאליק אגב התייחסותשייחסו חשיבות רבה למחברים . לדמותו של רבי משה חיים לוצאטו, שההיסטוריוגרפיה של הספרות העברית המתחדשת סימנה אותו כאחד מהאבות המטרימים של הספרות העברית החדשה : 56 חטא לא יכופר חטא עם הרוח והספר לתוכני רוחו וליוצרי ספרו , האישיות היוצרת לא תפסה בהכרתו ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב