המצאת מסורת מגרבית

310 ׀ פרק עשירי זהות לאומית יהודית חייבת להתבצע באמצעות "מיזוגם של המזרחים לתוך תרבות אירופו-ישראלית הגמונית המתבססת על היסטוריה רשמית אחת, זו של יהודי אירופה" ( שוחט 1994 : 248 ) . ההתמודדות עם מחיקת הזיכרון המזרחי יצרה קרע פנימי בין השאיפה של מהגרים מזרחים להיטמע בחברה הישראלית באמצעות מחיקת כל סממן של נבדלות תרבותית, לבין ההתנגדות הפנימית למחיקה זו מתוך הנחה שרעיון ההשתלבות בחברה הישראלית אינו אלא אשליה . הקרע הזה יצר עמדה אמביוולנטית, שהתבטאה בפיצול בין המרחב הציבורי ובין המרחב הפרטי, הביתי, המשפחתי . במרחב הציבורי נמחק לצורכי התגוננות כל סממן של נבדלות תרבותית ; במרחב הפרטי נשמר הזיכרון והונחל מדור לדור — גם כשעורר יחס של התנכרות, בעיקר מצד בני הדור השני, שכבר התחנכו בתרבות הישראלית . שירתו של ארז ביטון נכתבת מן המקום שבו נמחק הזיכרון, או נמצא בסכנת היעלמות . הוא היוצר הראשון שנתן ביטוי ישיר להתנגדות למחיקה, והתנגדות זו עומדת ביסוד כל זיכרון של העבר וכל כתיבה שעוסקת בייצוגו . מכאן נובעת גם ההתנתקות מההוויה הישראלית, מזמנו וממקומו של הדובר הבוגר ( פדיה 2006 : 19 ) . שלא כמו כותבי ה...  אל הספר
מוסד ביאליק