196 ׀ פרק שישי וְכָל קַבְּצָנַיִךְעוֹמְדִים בָּרְחוֹב וְנוֹשְׂאִים חִוְרוֹנָם אֶל הָאוֹר הַטּוֹב, וְכָל קַבְּצָנַיִךְשְׂמֵחִים . [ . . . ] אַךְשִׁבְעָה יָמִים הַנֵּרוֹת בְּרוּכִים, וְשִׁבְעָה יָמִים שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים, וְשִׁבְעָה יָמִים הַלְּבָבוֹת פְּתוּחִים, וְכָל קַבְּצָנַיִךְעוֹמְדִים בִּתְפִלָה, וּבָנַיִךְ- בְּנוֹתַיִךְחָתָן-כָּלָּה, וְכָל קַבְּצָנַיִךְאַחִים . עֲלוּבָה שֶׁלִּי, אֶבְיוֹנָה וּמָרָה, לַמֶּלֶךְאֵין בַּיִת, לַמַּלְכָּה אֵין כֶּתֶר — רַק אַחַת בָּעוֹלָם אֶת שִׁבְחֵךְאָמְרָה וּגְנוּתֵךְ- חֶרְפָּתֵךְכָּל הַיֶּתֶר . וְעַל כֵּן אֵלֵךְלְכָל רְחוֹב וּפִנָּה, לְכָל שׁוּק וְחָצֵר וְסִמְטָה וְגִנָּה, מֵחֻרְבָּן חוֹמוֹתַיִךְכָּל אֶבֶן קְטַנָּה אֲלַקֵּט וְאֶשְׁמוֹר לְמַזְכֶּרֶת . וּמֵעִיר לְעִיר, מִמְּדִינָה לִמְדִינָה, אָנוּדָה עִם שִׁיר וְתֵבַת נְגִינָה לְתַנּוֹת דַּלּוּתֵךְהַזּוֹהֶרֶת . ( גולדברג 1973 , ב : 199 - 200 ) השיר אינו אומר במפורש באיזו ארץ מדובר, אך מתמונות הנוף והחברה המופיעות בו עולה בבירור שהכוונה לערים ולעיירות יהודיות במזרח אירופה . רק להן אפשר לייחס בעת ובע...
אל הספר