הסיום והערכיות האחרת

"בארץ ישראל גלות ואין מוצא מן הגלות" : על "שכול וכישלון" לברנר ׀ 127 19 היעדרה של הגאולה מסיוםהאני ואת העולם על סתירותיהם ותהפוכותיהם . הרומן נרמז כבר בפסקה הפותחת שלו, שמוסרת שיחזקאל חפץ עזב את הארץ בספינה בהיותו בן שלושים ושלוש בדרכו לאלכסנדריה, בדרך "חלה במחלת- 19 ראו את דבריו של אבי שגיא על תפילתו של חפץ . שגיא מנגיד בין סיום שכול וכישלון לסיום הסיפור "מותו של איוואן איליץ'" . לטענתו, טולסטוי מניח לגיבורו לעבור סמוך למותו קונברסיה נוצרית כדי לגלות את האמת הדתית שנעלמה מעיניו כל חייו, ואילו חפץ איננו עובר מטמורפוזה, אלא מצליח ללוות את הרגשת הכאוס הקיומי ב"מומנטים של קבלה עצמית" ( שגיא 2007 : 118 ) , מתוך הידיעה שהחיים הם קרע ומאבק . לכן שגיא מגדיר את תפילתו של חפץ "אקזיסטנציאלית", כלומר עמדה קיומית שאין בה התקדמות לקראת גאולה, ולא תפילה דתית . נדמה לי שהקומפוזיציה הסמויה של חילופי התפקידים בין יחזקאל לחיים מאפשרת גם קריאה שונה של הנושא . חיים הוא אב שאיבד את אמונתו בהשגחה האלוהית לאחר מות בנו, אבל הוא גם מי שיודע כי "בלי אלוהים הן אי אפשר היה לעשות אף צעד אחד, לסתת אף אבן אחת . . . ...  אל הספר
מוסד ביאליק