הגוף היהודי

תבנית נוף מולדתו : טשרניחובסקי וחיוב הגלות ׀ 41 ואם על ידי ההמלצה לחיות חיי עמל בארץ ישראל . לדברי מיכאל גלוזמן, "הגוף היהודי מוצג לא כתוצאה של מהות גזעית יהודית אלא כסימפטום הנובע מתנאי החיים בגולה . משום כך המעבר לפלסטינה מייצר, כמעט מיידית וללא מאמץ, שינוי הן בגופו של היהודי והן באופיו" ( גלוזמן 2007 : 57 ) . ואולם ביצירתו האפית של טשרניחובסקי אפשר לראות ניסיון להעמיד שיח שונה על הגוף היהודי, שיח שתכליתו לחתור תחת הניגוד הרווח בין הגוף הגלותי לגוף הציוני המדומיין . גופו של היהודי הכפרי מתואר בשירתו כבעל עוצמות בלתי צפויות, מיתיות . לאלי מיוחס כוח של שמונה סוסים, צהלתו מחרישת אוזניים וחזהו אדיר . הרמיזה הלשונית הברורה להגדה של פסח במילים "אני הוא ולא אחר" אמנם הומוריסטית, שהרי בהגדה הדברים מיוחסים לאלוהים, אך אין בה כדי ללעוג למופע החיזור המפתיע של הנער . תפקיד רמיזה זו הוא להכין את הקורא לפרשנות הנשגבת בבית האחרון : "כָּכָה יָנוּמוּ עוֹד כּוֹחוֹת וּשְׁאֵרִית הַגְּבוּרָה מִקֶּדֶם" ( טשרניחובסקי 1951 : 404 ) . במרבית היצירות האפיות של טשרניחובסקי יש ייצוג מפורט של הגוף היהודי הגלותי, ...  אל הספר