תבנית נוף מולדתו : טשרניחובסקי וחיוב הגלות ׀ 27 קורצווייל נדרש בדבריו לַשירים העמוסים בהצהרות אידאולוגיות מפורשות, כמו "מחזיונות נביא השקר ", " חזון נביא האשרה " ו"שירי היגיון ", שירים שתבעו מן התרבות היהודית לחזור לחיים הקדמוניים שלפני התגבשות חוקי התורה וההלכה . בשירים אלו , שמתאפיינים ברטוריקה דידקטית , נתן טשרניחובסקי ביטוי להשקפה שהתרבות היהודית זקוקה , נוסף על מודרניזציה חילונית , לחידושם של המיתוסים הקדומים , לוויטליזציה של החיים היהודיים בתוך כדי שחרורם מכבלי ההלכה . הוא העריץ את התרבות הכנענית והתרבות היוונית וראה בהן דגמי מופת שיכולים לסייע לו להציע אנטיתזה לעולם החוק היהודי . עמדה מהפכנית זו הושפעה בראש ובראשונה ממגמות אנטי-שכלתניות של סוף המאה התשע- עשרה , ובייחוד מפילוסופיית החיים של ניטשה . פילוסופיה זו חלחלה לספרות העברית ( מירון 1987 ב ) , ועקבותיה המובהקים המוקדמים ניכרים כבר בפולמוס בין אחד העם המשכיל ובין ה"צעירים " וברדיצ ' בסקי בראשם . ברדיצ ' בסקי לא הסתפק בביטוי השקפתו ביצירתו הספרותית הענפה , אלא ביטאהּ גם בניסיונו לארגן מחדש את המסורת היהודית מתוך הבלטת היסודות...
אל הספר