הגמוניה ציונית־גלותית

22 ׀ מבוא גם כשהגיעו לארץ ישראל ; אם משום שהבחינו בזיקה הנפשית שלהם לנוף מולדתם ; אם משום שחייהם בארץ עמדו בסימן היזכרות כפייתית ביהדות הגלות או בביתם ומשפחתם שאבדו להם ; ואם משום שלא ראו בהגירה ארצה מעבר מגלות לגאולה, אלא אובדן מולדת ויציאה לגלות דווקא . כל המשוררים והסופרים האלה הבינו את הסכנה שהיתה כרוכה ברעיון שלילת הגלות — ובראש ובראשונה הבינו שנתק בין ההווה לעבר, בין היוצר המבוגר לעולם ילדותו, אינו מאפשר אינטגרציה נפשית של חלקי האישיות השונים . עם זאת, אין לראות בזיכרון הגלות שאפשר למצוא ביצירותיהם עמדה פוליטית אנטי-ציונית, או עמדה שמחייבת את הישארותם של יהודים בארצות אירופה . מאז העשור השני של המאה העשרים, ובייחוד לאחר הפוגרומים באירופה בתום מלחמת העולם הראשונה, היה ברור לכל היוצרים שנסתם הגולל על החיים היהודיים במזרח אירופה הן מבחינה חברתית-פוליטית הן מבחינה תרבותית . סירובם לשלול את הגלות צמח מעֶמדה תרבותית-מוסרית שחייבה את המורשת היהודית של הגלות ואת העולם הנפשי שלהם עצמם . הם סירבו להיפרד מעולם המראות והקולות, מנוף המולדת שהוא גם הבסיס לאישיות של כל יוצר . אף על פי ששיח שליל...  אל הספר
מוסד ביאליק