ספרות גלותית

18 ׀ מבוא פתח לאפשרויות חווייתיות ותרבותיות עשירות שנחשבו בעבר לא-לגיטימיות ולכן הושתקו והודחקו ( אופנהיימר 2012 : 7 - 31 ) . במחצית השנייה של המאה העשרים נעשתה התודעה הגלותית נפוצה במיוחד . תופעת ההגירה התעצמה ונעשתה גורם גלובלי חשוב . בד בבד התרחב 8 והוא כולל היום מגוון רחב שלכאמור העיסוק התאורטי בנושא הגלותיות מושאי מחקר : מהגרים, פליטים, מגורשים, תושבים זרים, מיעוטים אתניים 9 ואולם הגדרותיה היום שונות משהיו בעבר . בעברוכדומה ( 1996 Cohen ) . רווחה התפיסה שהחיים בגלות אינם אלא מצב של קלקול זמני ( אף אם הוא 10 תיקונו היה מותנה בשיבה אל המולדתממושך ) , או מצב של חוסר נורמליות . המקורית ובשלילת הלגיטימיות של הקיום מחוץ למרחב הלאומי . ניתנה עדיפות ברורה לזיקה לארץ המוצא, וארץ המוצא נתפסה כמהות קבועה ובלתי משתנה ( 2004 Tsagarousianou ) . התפיסות שגובשו בסוף המאה העשרים, לעומת זאת, הציעו לראות בגלותיות נקודת מוצא אפשרית לכינון חברה מחוץ לגבולות הטריטוריאליים של הלאום, שאין לה קשר ישיר למולדת . תפיסות אלו מבוססות על דחייה של הזיקה הפונדמנטליסטית אל ארץ המוצא, על התמודדות פרגמטית עם אובדן ו...  אל הספר